לא יאמן איך כאוס הופך לשגרה, פחד הופך לרגש יומיומי, הישרדות מתגלה כערך חשוב ונשימה חשובה עוד יותר.
אנחנו מתרגלים למלחמה, כמה אפשר להיות על הקצה, מתרגלים לכל מה שמקיף אותנו ומנסים להמשיך כל יום מחדש, לפעמים זה הולך בקלות ולפעמים כמעט בלתי אפשרי. אני באופן אישי עוד לא מצאתי את הדרך שלי, יש ימים שאני בתוך עשייה מטורפת ואז הכל רץ מהר, שימים אחרים אני תוהה מה המקום שלי במרחב הזה.
מרגיע ומאזן – גם ביוגה פנים
בימים של תהייה אני מגיעה כמעט תמיד לאותה מסקנה – אין לי מה להשפיע במקומות החשובים, בשביל זה יש כל מיני ראשים, רמטכ"לים ומנהיגים כאלו ואחרים, על חלקם הייתי מצהירה כמצילי נפשות, על אחרים קצת פחות, אבל כאן זה לא פוליטיקה אלא אנחנו. מה שאני מוצאת בימים של חשיבה מעט רציונלית זה האופן שבו אני כן יכולה להשפיע, המרחב שיכול להיות מושפע על ידי, המעט הקטן הזה שנמצא למעשה – רק במרחב האישי שלי, כלומר אם יש משהו שמיטיב איתי אז אני יכולה לשתף ובזה להיטיב עם מי שסביבי, ומה שמצאתי אלו כמה תרגילים לאיזון והרגעה שבאמת עובדים. לכן כשאלה בסטודיו יוגה-פילאטיס שלה שאבוא ללמד ולהעביר סדנה של יוגה פנים אי שם בדרום (היחסי) במזכרת בתיה, מיד שמחתי על האפשרות שנפתחה ונעניתי בחיוב, וזה באמת קרה!
סדנה לרגיעה ואיזון
הגעתי לסטודיו של אלה (איזה סטודיו יפיפה!), הן הגיעו בנוכחות מלאה (איזה נשים מדהימות!!!), סיפרתי, שיתפתי, והכי חשוב – הבאתי להן כמה תרגילים שמצאתי שמאד עזרו לי בתקופה הזו, חלקם מופיעים בסרטונים של יומן העורף שאני משתפת כאן, וחלקם התווספו על הדרך. אמנם לא הצלחתי להעביר את כל מה שרציתי (צריך בשביל זה יותר זמן) אבל כן הצלחתי לטעמי לתת את כל הדברים החשובים, לחבר הכל יחד ולהציע תירגול יומי שיכול להרגיע ולאזן, ואפילו קיבלתי משוב מרגש בסרטון שמצורף כאן.
תודות ותמונות
תודה לאלה שהזמינה אותי, תודה לנשים שהגיעו, תודה על ההסכמה להצטלם ועל הנתינה שלכן במרחב, על ההשתתפות והפרצופים המצחיקים, על השאלות המצויינות, ועל התחושה שיש קצת נורמאלי בכל הטירוף הזה היום.
הנה קטע קצר של מילים שאחרי הסדנה.
