לפעמים לא צריך לדבר אלא רק להתבונן על הרגלים שלי ושל אחרים, ולהבין ששינוי קטן יכול לחולל שינוי גדול.
תנועות מוזרות מתוך הרגל
ישבתי במסעדה במרחב נעים עם מוזיקה קצת חזקה מדי ומעט אנשים, שתיתי קפה וחשבתי על מהות החיים (או על משהו אחר, מי זוכרת), ואז שמתי לב שאני תומכת את הפנים שלי בצורה לא הכי הגיונית שיש, ויוצרת קמטים במקום שעדיף שלא יעמיקו. הזזתי טיפונת את היד ופתאום ההרגשה השתנתה, שמתי לב שעדיין נוח לי, אבל הפנים מתוחות יותר, מרגישות רעננות טובה כזו.
הסתכלתי מסביב וראיתי מישהו מעשן ורוכן קדימה, היו לו תנועות רגילות משלו שאפשר היה לשנות ואולי הייתי מדגימה גם, אם הייתי מעשנת ויודעת איך זה מרגיש, אבל אני לא.
ישבה שם מישהי שעבדה על המחשב והיתה מאד מרוכזת אבל עם הגב אלי, ושמתי לב שמידי פעם היא שולחת יד לפנים. תהיתי איזו תנועה היא עשתה וניסיתי לדמיין כמה כאלו,גם אני עובדת הרבה על המחשב ומכירה את התנועות המקריות שאני עושה.
ההתבוננות הזו באחרים הצחיקה אותי ופתחה דלת ליצירתיות קלה, ככה יצא שיצרתי לי סרטון שמתייחס לתנועות שנעשות בלי לשים לב, אוטומטיות כאלו, לפעמים מתוך עייפות או ריכוז, לפעמים סתם מתוך הרגל.
הרגל אפשר לשנות, זה בטוח, רק צריך לחבר תשומת לב לתנועות שבדרך כלל אין בהן תשומת לב, וזה מה שעשיתי.
משהו אחר לגמרי
עוד דבר שקרה ככה על הדרך, שצילמתי אותי עושה תנועות מוזרות, עשיתי פרצופים הזויים לעצמי מול המסך ואיכשהו לאף אחד זה לא הזיז. נראה לי תמיד שכולם רואים אותי, שאני צריכה להיות במיטבי, לא "לעשות שטויות", אבל בעצם אנשים לא ממש מסתכלים עלי (או בכלל), ואם כן – היום מקובל שלכל אחת יש עולם פנימי בתוך המסך ולכן היא עושה פרצופים או מצלמת, ובטח יש לה סיבה טובה – היא לא משוגעת!
אז מסתבר שמותר לעשות פרצופים מצחיקים במרחב ציבורי, ועדיין לקבל יחס רגיל לחלוטין מהמלצרית שהביאה לי את הקפה, מה שאומר שיוגה פנים יכולה להפסיק להתחבא בחדרי שירותים ובפינות נסתרות, יוגה פנים יכולה לצאת החוצה למרחב הציבורי ולחשוף את הפנים המצחיקות שלנו לקהל הרחב, עם פרצופים הזויים וגמישות מבורכת.
לא צריך להתבייש יותר!
הנה הסרטון, בלי דיבור, רק תנועות מאד ברורות מה לעשות ואיך לתקן.