שומעים את החיוך שלך

שמחה נשמעת גם בשיחת טלפון – לא צריך לראות אותך כדי לדעת שיש לך חיוך על הפנים.

אני מקשיבה לגלי צה"ל ולחטופות שחוזרות הביתה, אני שומעת את השמחה, את הבכי, את ההתרגשות, אני שומעת את הרגשות למרות שאני לא רואה את הפנים (כי זה רדיו…) ואני יכולה לדמיין את הפנים שלהם ובעיקר את ההבעות. אני מתרגשת איתם, אני בוכה איתם, אני צוחקת ומחייכת ומוחה דמעה. כל הזמן הזה הגביר את הרגישות לכל צליל ולכל הבעה לצד הפחתה מקסימלית של מסכים וחדשות מתמשכות שלא מחדשות כלום, אז בעיקר אני מקשיבה, ובתוך ההקשבה הזו אני מגלה שאני כמעט רואה אותן מול העיניים, מעשירה את המילים בהבעות פנים שאפשר לזהות דרך הדיבור.
איזו תקופה הזויה זו, הלב מתפקע.

איך אפשר לשמוע את החיוך שלך?

אני חושבת שאין מה להסביר, רק להתנסות ולראות שזה ממש ככה. לעצום רגע עיניים ורק להקשיב – לשמוע מי עושה פרצוף רציני בדיבור וזויות הפה שלו נשמטות למטה, מי מעמיקה במחשבה ואולי מרימה גבה אחת, מי צוחקת ומי בוכה… אין לי ספק שהאוזן הרגישה שלך כבר מיומנת מספיק כדי להכיר את החיבור בין הבעות הפנים לנוסח הדיבור, ועוד יותר אני בטוחה שיש לך מושג איך זה משפיע עליך באלפיות שניה, איך זה משפיע על כולם.

אז מה עם הבעות הפנים שלך?

אולי כדאי בהזדמנות הזו להכיר את הפנים שלך יותר לעומק כדי להעזר בהבעות הנסתרות שיש לך, אלו שאנחנו שומעים גם בלי לראות אותך. מעבר לזה, חשוב לדעת איך הפנים הרציניות שלך משפיעות על מהלך שיחה, לפעמים בדרך שלא ממש מתאימה לך, וזה קורה סתם ככה באופן שגרתי ביומיום, כי עד עכשיו לא שמת לב לזה, איך הרצינות שלך משדרת רצינות פשוט כי אין חיוך על הפנים, וכך כל השיחה הופכת לקשוחה משהו. או להיפך, חייכת כל מהלך השיחה ולמרות הנושא הביקורתי הכל התנהל בקלילות ובהבנה…
יש לפנים שלנו השפעה עמוקה ביותר על כל מהלך השיחה, גם או אפילו במיוחד אם לא רואים אותנו.

יוגה פנים – להכיר את הפנים שלך מבפנים.

עיניים? מצח? שפתיים? איפה להתחיל?