נטראז זה הפסטיבל שאני אוהבת ומגיעה אליו כבר מלא שנים, בהתחלה אפילו השתלבתי במרחב הטיפולים, אחרי זה סתם נהניתי להגיע ולחוות הכל, אחר-כך חשבתי שיהיה נחמד להנחות משהו, אז הנה הגיע הרגע ועכשיו פסטיבל נטראז' מארחים אותי לסדנה של יוגה פנים ואני התרגשתי מהחיבור.
מהיכרות עם המרחב והקהל התכנון הפעם היה שונה קצת, זו פעם ראשונה אז היכרות נדרשת, לצד תחושת השיחרור שקיימת במרחב מוכר ונעים, אז תכננתי את מהלך הסדנה, הכנתי מראש צלמת מוכשרת שתשאיר לי גם מזכרת ויזואלית, ושכחתי לתכנן את האור במקום, שנעלם עם השמש בשעות אחר הצהרים.
החושך גרם לשינוי מיקום באוהל, לעמידה לפני נורה חזקה שהאירה אותי בחדות והסתירה ממני את האנשים, כמעט כמו הופעה באולם, מה שהביא ליצירתיות משמעותית כשהגעתי לחלק שבו אני מסתכלת על האנשים ועונה על שאלות אישיות, ומה שהביא לתמונות דרמטיות למדי שמדגישות את תווי הפנים ומסייעות לדבר על קמטים בלי להתבייש.
הסדנה היתה ממש בתחילת הפסטיבל, אז לאורך יומיים יצא שחלק מהמשתתפים חזרו אלי ושאלו שלאות אישיות יותר, חלר פשוט נעצרו ואמרו שוב כמה נהנו מהסדנה, ואני חגגתי לי בלב בשמחה אישית, שהנה יוגה פנים נוגעת בעוד לבבות, מתרחבת ונושמת עם עוד אנשים.
מקבץ תמונות קטן שצילמה ויק מהפסטיבל: