פסח ואור בפנים

פסח וליל הסדר – הפסקה של שפיות חלקית

אני מתעלמת לחלוטין מהמצב הבטחוני כדי לאפשר רגע של התבוננות בפנים ומה שהן משקפות לי ולאנשים סביבי, חייבת רגע של שפיות רגילה של פסח לפני ובתוך החג, פסח של הרבה משימות לפני והרבה משפחה בתוך ותמיד.

הפנים שלי סופגות את כל מה שיש בסביבה ברמה כזו או אחרת, ולפעמים מושפעות ומשפיעות על המרחב. ככה יוצא שפסח "במקרה" הוא חג האביב, ואביב במקרה זו תקופה שבה האלרגיות שלי חוגגות עוד יותר ממני. אלרגיה זו תופעה של תגובתיות יתר, ואני מגיבה יותר מדי כשאני צריכה לנקות ולסדר, גם כי אני לא חושבת שצריך (אבל מסדרת ומנקה) וגם כי האבק חוגג סביבי עם כל מה שבתוכו, וגורם לפנים שלי להתנפח, לעיניים להאדים ולקבל עיגולים שחורים סביבן, לאף לדגדג את הנשימה כך שאני מתעטשת הרבה יותר מדי, ובאופן כללי – נקיון זה לא הפורטה שלי.

נקיון – פנים על הפנים

לפעמים מטבע לשון לא הגיוני מתאר בדיוק את מה שאני מרגישה – שיש לי פנים אחרות על הפנים הרגילות שלי, וזה לא הפנים היפות שבא לי שיראו… עיניים אדומות עם עיגולים שחורים ואף מטפטף – לא משהו. אז למדתי מלא שיטות לטפל באלרגיות ואפילו יש הקלה מסויימת, אני הולכת לטיפול פעם בשבוע כבר שנים וגם זה עוזר, ואני מנקה פחות – שזה הכי עוזר לי, לא במיוחד עוזר לבית.
בכל מקרה, אני ממשיכה בלי שיעצרו אותי, אפילו מכינה חזרת כדי להוסיף דמעות על מה שיש, עושה כמיטב יכולתי כדי להגיע לחג עם מרחב חגיגי.
אחרי המרחב שקיבל את כל הטיפול הנחוץ מגיע התור שלי, הרבה מים לשטוף את כל האלרגיות ממני, כמה תרגילי יוגה פנים שאני אוהבת לתרגל במקלחת (בעיקר תרגילי צוואר), אדים שגורמים לנשימה להתרחב, מתלבשת חגיגי, מתארגנת ומתכננת נסיעה למשפחה בתקווה שגם זו תעבור בשלום ויודעת שתיכף הכל משתנה –

פנים מוארות

הדלת נפתחת ומחכים לי משפחה ואנשים אהובים וכל מה שהיה קודם נשכח, הפנים מוארות, וזה פשוט – אור בלב מיד מביא אור לפנים.
וזהו, כאן מתחיל החג ושיהיה חג שמח, שקט, רגוע, שיגמרו המלחמות האלו ונתחיל לצאת לחירות שכל-כך הרבה מדברים עליה, ואני רוצה אותה בפשטות שלה, בחופש מדאגות, בשיחרור ממלחמות, בפנים שקטות ומוארות, וזהו.

מברכת בחג פסח שמח וטוב