אין לי סימטריה בפנים!
חוסר סימטריה זה משהו שגרתי, אבל לפעמים מפתיע כמה חוסר סימטריה יש בפנים שנראות די שוות משני הצדדים. ככה קרה לי בתרגיל לכאורה פשוט של הזזת שפתיים לצד אחד בלבד, פתאום גיליתי שהיכולת שלי להזיז את השפתיים לצד אחד מסתדרת נפלא, לצד השני – בכלל לא.
זה ממש הפתיע אותי, איך יכול להיות שיש הבדל כל-כך דרמתי בפנים ואני אפילו לא שמתי לב אליו? לא רואים עלי שתנועת הפה כל-כך שונה מצד לצד.
לא רואים עלי
זה בדיוק הקטע, שלא רואים, ואם אני לא נתקלת ביוגה פנים אני לא אדע עכשיו שיש חוסר סימטריה, אבל בהמשך החיים אני אראה איך הפנים משתנות לאט לאט וההבדל הזה יהיה ניכר לעין יותר ויותר ובעיקר – יורגש יותר ויותר כשאפעיל את השפתיים.
כמה חשוב להגיע לשלב הזה מוקדם יותר, וכמה טוב שהגעתי אליו, כי התחלתי לתרגל ולהזיז את השפתיים, בתיסכול די גדול בהתחלה בגלל חוסר היכולת לבצע את התרגיל כמו שרציתי, אבל בהתלהבות שהלכה וגדלה ככל שהגמישות חזרה לאיזור הזה, ואיתה היכולת לבצע עוד תרגילים וגם להרגיש את הפנים אחרת בפעולות פשוטות של היום – לעיסה, דיבור, חיוך…
מה הקטע של "רק בפקק"
יש תרגילים שאפשר לבצע בנהיגה אבל אני לא מעודדת פעילות אחרת בנהיגה מלבד עירנות על הכביש. לעומת זאת כשיש פקק ממש מתבקש לעשות משהו אחר כדי להסיח את הדעת ולא להתעצבן על העיכב הלא צפוי, ולכן לנסות תרגיל שבאופן רגיל דורש ממני המון תשומת לב – זה בדיוק הדבר הנכון.
אז אני יושבת לי ברכב ומזיזה את המראה לכיוון שלי, מתמתחת פעם אחת לפחות כדי להרחיב את הנשימה ולפתוח את הלב, ובעדינות מתרגלת לפי כל ההוראות שאני כבר יודעת. מי שלמדה איתי יודעת גם אז אין טעם לחזור על זה כאן, אלא פשוט לנסות.
אני מבטיחה שאחרי תירגול למשך כמה זמן השינויים בתנועה מפתיעים, ושינויים בתנועה משמעותם שינויים מבורכים בפנים ובהתאם לזה גם בהשפעה על החיים והשמחה שבלב.