גאוות הקמטים

הרווחתי אותם ביושר את הקמטים האלו

כל שנה שעברה השאירה טיפ-טיפונת של משהו, ועם הטיפוח והמניעה היומית המתמדת בכל זאת הם הגיעו, בהחבא, בלי שאשים לב. ואז יום אחד הם כאן. אחד התחיל בגיל מוקדם, זה שבין הגבות ומופיע כשמשהו מסנוור, משהו דורש ריכוז, משהו סתם הופך אותי רצינית לרגע, ואולי אפילו זועפת (כי כך נקראים הקמטים האלו שבין הגבות).

הצחוק הותיר בי חותם משני צידי האף, טוב שאני צוחקת וטוב שיש סימנים יפים על הפנים שמאירים ומבהירים שאני בעלת חוש הומור משובח, שאני רואה (לפעמים) את המגוחך שבחיים ומאפשרת לעצמי לפרוץ בצחוק גדול ומתגלגל. קמטי הצחוק האלו נשארים גם כשאני רצינית, זאת אומרת שהם הגיעו לשם מתישהו במהלך החיים ואז לאט לאט החליטו להשאר, ואני לא שמתי לב, עד שיום אחד פתאום – כן.

את המצח אני משאירה חלק למדי, גנטיקה טובה אומרים, מצח גדול וחלק שנשאר כך בינתיים, אבל גם הוא מראה סימנים של תמיהה לפעמים כשאני מרימה גבות ושואלת בהבעה מושלמת שאלות בלי מילים. גם הקמטים האלו משתתפים בחגיגת הפנים שלי ואז עולה השאלה לאיזו חגיגה אני מתכוונת, למה קמטים זו חגיגה בכלל.

גאוות הקמטים שבאו לי בכבוד, כי כל שנה חולפת מציינת שגדלתי, החכמתי, אני פוסעת בשקט לכיוון מעגל זקנות השבט, עוד הדרך ארוכה (כך היא נראית לי תמיד, מרגישה שעוד לא עברתי את גיל 16) אבל אני הולכת לשם בלי ספק. אז אני גאה בכל קמט שהגיע ונרכש בכבוד רב, מקווה שיחד עם כל קמט יש גם תובנה נוספת שנוספת למאגר התובנות, שיקוף של החיים שממשיכים לזרום.

לטפח ולא להזניח

הקמטים מגיעים, אני לא עושה כלום והם פשוט באים, ואני ממשיכה לטפח ולמנוע, להזיז ולהגמיש את הפנים שלי, כי כל החוכמה היא לקבל את מה שיש ולעשות אותו קצת יותר טוב. ברור שיכולתי להגיד שזהו, יש קמטים ואני לא יכולה לעשות איתם כלום, אבל אני אומרת שלמרות שיש קמטים ואולי אני לא יכולה לעשות דבר בנוגע לכך, אז יש לי פנים שרוצות לשמור על גמישות, עור שרוצה ומבקש (במיוחד ביובש הנורא הזה בחוץ) קצת יותר לחות מכרגיל, אולי טיפול נעים של מגבת חמימה על הפנים ולנוח רגע, לתת לפנים שלי התייחסות אוהבת ומפרגנת.

פרו-אייג'ינג / אנטי-אייג'ינג… אני פייס פוזיטיב

כל המילים האלו באנגלית אומרות שיש גישות שונות של בעד הכרה בגיל וללכת עם מה שיש, בעד הכרה בגיל ולשנות כמה שאפשר, ואני אומרת – הגיל הוא חלק אחד והפנים הם חלק אחר, אני בעד הפנים שלי. לכן מצאתי מושג נפלא שאומר בשבילי הכל ובאנגלית הוא נשמע מצויין – חיובית לפנים שלי FACE-POSITIVE, ללמוד ולהכיר את הפנים שלי ולא לקבל אותם כמובן מאליו, ללמוד ולהכיר את הקמטים החדשים והישנים וגם אותם לא לקבל כמובן מאליו, כי התנועה ממשיכה כל הזמן ואני חלק ממנה, מבצעת כל יום משהו ומרגישה איך הפנים שלי צוחקות שוב, מוצקות שוב, אומרות לי שיש עוד כל-כך הרבה בחיים האלו אז שווה להמשיך לטפל ולא להזניח, גם אם אלו רק כמה תנועות או קרם לחות בסיסי פשוט.