כבר מלא זמן שאני רוצה לצלם את התרגיל הזה כמו שאני מתרגלת אותו מתחת למים במקלחת, אבל אני עושה חשבון לכל העולם אם זה נכון ולא פולשני מדי.
ואז הכל התפרק ונעלמה ההתלבטות. זה כבר לא חשוב.
אני עומדת במקלחת ומתרגלת משהו שגורם לי להרים את הראש ולנשום קצת יותר לעומק, לפתוח את הריאות ולמלא אויר, להרים ראש למטה אחרי שכל היום הוא נמוך בעצב, ולתרגל משהו שאז צילמתי את עצמי עם הבגד של הים, מתקלחת ומתרגלת משהו שעושה לי טוב, שיורד עם הדמעות ביחד ומנקה קצת את הבפנים, וצוחקת אפילו.
לא רואים שהיו שם דמעות כי הכל מים, אולי גם אצלך… אני מציעה לנסות, אולי באותו רגע, או אפילו גם אחרי המקלחת, ההרגשה תהיה טיפונת אחרת מקודם.
לפעמים לעשות משהו מטופש כמו תרגיל יוגה פנים במקלחת, מוציא לרגע למרחב את את כל התפיסה האישית, וברגע הזה אפשר לנשום.
אפילו שזה מתחת לזרימת המים, במקלחת.
