פליאה, עיניים פקוחות לרווחה

תינוק מתבונן בעולם מלא פליאה, העולם גדול ורחב, מסקרן, מלא הפתעות. מבט תמים, עיניים פקוחות לרווחה, לבלוע הכל ולרצות עוד.

חולפות השנים והפליאה נשחקת

העולם הופך להיות יותר ויותר צפוי, לפעמים מתוק, לפעמים מריר, אבל בעיקר מוכר. הוא מוכר כי אנחנו בוחרים לחיות בתוך התבניות הנוחות שיצרנו לנו, וכך לאט לאט המבט מתמקד בתבנית, בפנים, בלמטה, העיניים שוכחות להפקח לרווחה מול נפלאות ומסתורין.

יש רגעים של חסד בהם שוב חוזרת השמחה הזו עם המבט הפקוח. בחגיגה שנערכה לכבודינו, במפגש מרגש ולא צפוי, בחוויה יוצאת דופן או סתם בטיול למקום חדש שמעוררת מתרדמתה את הסקרנות, פוקח לנו את העיניים.

פוקח עיניים

כך נהוג להגיד על משהו חדש שלימד אותנו עוד דבר לחיים.
מוזר, הרי אנחנו לומדים בשכל, ברגש, בזכרון, בטוח שלא לומדים בעיניים, אבל לא מוזר בכלל, כי זה בדיוק המבט של משהו חדש בחיים – מבט של עיניים פקוחות לרווחה, כמו עיניים של ילד שמגלה עכשיו את העולם.

יש שני דברים בחוויה הזו, האחד הוא התובנה שאכן אנחנו פחות תמימים, איבדנו את המבט הגדול הזה כי ראינו כבר המון, מה שנקרא נסיון חיים. אבל מי אמר שזה נכון? הרי בכל דבר שראינו יש עוד מרחב שלם שלא הכרנו, זויות חדשות, מצבים שאולי לא נרצה להיות בהם ולכן מנענו מעצמנו את חווית ההתנסות. החיים מזמנים המון ואנחנו לאט לאט מצמצמים מבט, מרפים מהפליאה הזו ושמחים על שגרה פחות מעייפת, וכך העיניים מאבדות את היכולת להפקח למלוא גודלן, קמטים מתחילים להתהוות על העפעפיים שמכבידים בתורם על העיניים, שממשיכות להעצם מעט מעט כל שנה.

תרגיל נפלא ופשוט -לפקוח עיניים:

הוא פשוט כי כולנו זוכרים עדיין איך לפקוח עיניים.
יש שתי נקודות שכדאי לשים לב אליהן –

הצד הטכני

כשאנחנו פוקחים עיניים לרווחה לפעמים המצח מתקמט, לכן מותר לשים כף יד על המצח (או שתיים) כדי להחזיק אותו שלא יזוז כשפוקחים עיניים. תרגיל זה יקבע תנועה בעיניים בלי השפעה על המצח, רווח כפול בתרגיל אחד, אפילו כמו בתמונה, העיקר שלא יהיו קמטים.

עניין של הרגל

מתי העיניים מצומצמות? האם משקפי שמש יעזרו להקל, האם המבט המרוכז שלך בקריאה מתבצע עם עיניים מצומצמות, האם ההתבוננות שלך באופן כללי עם עיניים "נחות" ומשוחררות… חשוב לשים לב למצב העיניים לאורך היום כדי להבין איפה ומתי הרגל צמצום העיניים פועל לרעתך.

אצלי למשל התחלתי לצמצם עיניים כשלא היו לי עדיין משקפי קריאה והתקשיתי לקרוא את האותיות הקטנות. היום כבר יש משקפים אבל ההרגל נשאר.

עיניים? מצח? שפתיים? איפה להתחיל?