ליד תינוקות אנחנו מרשים לעצמנו
לעשות פרצופים וקולות מצחיקים
ואז קודם כל נכנסת שמחה ללב
אחר-כך מתגלה שבעצם
הפרצוף המצחיק והקולות המשונים האלו
הם יוגה פנים במיטבה.
השפתיים שלנו זזות כל היום
בדיבור
אכילה
נשימה
חיוך
בכי
ריכוז
ובכלל…
ומה שלא –
הן לא משוחררות.
מרוב עשייה השפתיים שלנו לאורך השנים
יותר מדי בכושר,
וככה נוצרים כיווצים מסביב לשפתיים,
ככה הן נעשות צרות יותר
הצבע קצת נעלם.
להשמיע קול מצחיק שכזה ואם קצת מביך אז מה –
תינוקות מרשים לעצמם,
ילדים אוהבים לקשקש
אז אנחנו יכולים גם:
פרררררר
פררר
פררררררררררררר
ועוד אחד
והשפתיים משתחררות טיפה
ועוד טיפה,
וככה נכון.
ומה איתך…
