מה קשור אופניים ליוגה פנים? המבט. הכוונה. העשייה… הכל קשור.
אני ממש אוהבת לרכב על אופניים ברחבי היישוב בו אני גרה. בעיקר, בלי ידיים!
לנסוע בלי להחזיק את הכידון זה פשוט עבורי, בעיקר אם אני מסתכלת הרחק קדימה ולא מתמקדת במכשולים הקרובים. כך אני חולפת על פניהם בקלילות וממשיכה קדימה בתחושת חופש ושמחה.
הרכיבה הזו מאוד מתחברת לפילוסופיית החיים שלי והאמת שהיא גם דומה לאופן בו אני מתרגלת יוגה פנים.
כשאני מתרגלת בבוקר, אני יודעת שסביר שלא אראה שינוי בפנים שלי ממש באותו הרגע. אני עושה זאת מתוך הסתכלות אל העתיד ואהבה לנועה של "עוד מעט".
להסתכל על עכשיו הסיזיפי משהו שמחייב לדווש ולפעול ולהיות ברגע הנוכחי, גם אם זה גורם להזיע ולהיות כאן במקום כבר שם, ולדעת שככה אני מתקדמת לשם בהתמדה כל הזמן, אבל הכי חשוב –
למצוא את החוזק והכיף בתהליך
אני אוהבת לרכב על אופניים, אני אוהבת לעשות עוד דברים אחרים, אז אני מרימה לעצמי כדי לחזק את המצב החיובי הזה:
אני של הרגע הזה אוהבת גם את עצמי ככה כמו שעכשיו, ואוהבת גם את עצמי של "עוד מעט".
תודה לי של הרגע הזה שקורעת את הת.. בתהליך, תודה לי של "עוד מעט" ששומרת על אופטימיות ועוצמה.
וגם – תודה לאופניים. למרחבים. לגוף, ואם כבר אז לכל מי שהיו שותפות לתמונה הזו של האופניים:
ותודה ל נועה אלבז הצלמת
לבגדים מ חאן בוטיק
ול חאן יותם – המקום לאדם ולחברו עם המקום המדהים!