במסגרת פסטיבל קולנוע רוחני Spirit Women
בסינמטק תל-אביב
הוזמנתי להרצות על יוגה פנים.
התרגשתי קלות כי אני אוהבת שמזמינים אותי, והתרגשתי רבות כי שוב אני הולכת לספר על מסע מהפנים לבפנים, על החיבור המובן מאליו שאף פעם לא מובן באמת של מה שזורם לנו ברגשות וברוח, ומה שרואים בפנים שלנו.
אני הולכת לספר קצת על יוגה פנים (אפשר לקרוא כאן באתר על זה) וקצת עלי (גם כתוב באתר כאן) אבל הכי חשוב – אני הולכת לספר על המסע שהיה לי השבוע במוסד ממשלתי ידוע, שאחת הפקידות שם הצליחה להרעיש את עולמי, האחרת הצליחה לתקן מעט את הנזק ולתת תקווה שאולי יש בכל זאת אנשים שאפשר לדבר איתם במערכת, ובין האחת לשניה הצלחתי ליצור שינוי משמעותי בעולמי הפנימי, הודות לכמה תרגילים מהירים שהחזירו אותי לקו השפיות.
- מה היה שם במוסד הממשלתי הזה?
- למה הייתי צריכה לטפל בעצמי במהירות?
- מה עשיתי שהצליח?
זה בדיוק המסע שאתן כחוויה לכל מי שתבוא להשתתף בפסטיבל הזה.
יותר מכך, אחרי הפסטיבל כאן בדיוק יהיה סיכום של מה שאספר שם, וגם התרגילים שנצליח לתרגל יחד ב-
מסע מֵהַפָּנִים לַבְּפָנִים
הסיפור – בשבוע שעבר הלכתי לפגישה פנים אל פנים במשרד ממשלתי לא משנה איזה (ביטוח לאומי) לשוחח עם פקידה שכבר שנה וחצי מטרטרת אותנו, לא משנה מי זו (לא אכתוב את שמה, אבל אספר לפי שישאל בפרטי), ובאתי עם מסיכה של חיוך, של טוב, של רצון לסגור פרטים ולהתקדם הלאה. לקח 7 דקות בערך כדי להבין שכמו בתכתובת המייגעת כך בשיחה בע"פ – אין עם מי לדבר. חזרתי למיטל (הראשונה) שאצלה התחיל הטיול וביקשתי כשדמעות בעיני שתעקוב שאכן מזמנים אותנו לפגישה. הדמעות והזעזוע שניכר על פני כיהמסיכה כבר ירדה – כולנו עם מסיכות כל הזמן, אגב, גרמו לה להפנות אותנו למיטל (השניה) שאם אקצר את זה לשתי מילים – הזדעזעה בשקט – מהטיפול שזכינו לו. היא שאלה אם להביא לי מים והודיתי לה, ובין לבין המפגש המזעזע למים המבורכים – עשיתי כמה תרגילי פנים, שעזרו לי לשנות מצב רגשי בדקות ספורות, ואת זה לימדתי בסינמטק:
- קודם כל משכתי לי בשערות וריעננתי את הקרקפת, תוך הוצאת הרגשות העזים החוצה ממני.
- אחר כך ביצעתי עיסוי מצח חזק, ושיחררתי את המחשבות הזועמות שאפפו אותי, תוך נשימה מבוקרת.
- בשלב הבא לחצתי בנקודה בלחיים ונקודות מתחת לגבה כדי לאזן רגשות ונשפתי עמוק את העצבים החוצה, מתחילה להתאזן ולהרגע.
- הפנים שלי נטו מטה בכעס אז תרגיל קמטי צחוק הרים אותם חזרה למעלה ואני חושבת לעצמי בפנים – אני בסדר, אני נושמת, אני רגועה, תודה על הרוגע, תודה, בסדר… מילים שמרגיעות ומחזקות.
ואז היא חזרה עם המים, שוחחנו, גיליתי שיש נשים שכן אכפת להן וכן מגדילות ראש למרות שהן בביטוח לאומי, והיא שלחה מייל דחוף למנהל שתחלים ותזמין אותנו. הסיפור נגמר בזה שיצאנו משם ואני נושמת שוב, הפנים רגועות, אבל כאן בסינמטק הוספתי תרגילים לבקשת הקהל –
- צוואר – מתחנו אותו למעלה ולצדדים בתרגילי חיות – למעלה כמו דג, לצדדים כמו ברבורה… מגוחך ומותח.
- לחצנו על הסנטר ולאורך כל קו הלסת כדי לרענן ולאזן את מתח-רפיון השרירים
- לפני הכל הראיתי כמה תרגילי חימום
- בסוף קינחנו בתיפוף שמחבר את כל המקומות בפנים עליהם עבדנו, מרגיע ומרומם.
מי שהגיעה הרויחה, תמונות יעלו אחר-כך, ואני מצאתי שהחיים מלמדים אותי הכי הרבה על המרחב שאימצתי לעצמי, לא חשבתי על קאטה כזו של יוגה פנים עד שהגעתי לפקידה המעצבנת בביטוח לאומי. שנאמר – בכל רע יש גם טוב.
